פסק-דין בתיק על"ח 48105-10-12

1.         לפני ערעור לפי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, על  החלטת ועדת העררים שליד לשכת שירות התעסוקה בשני ערעורים על שני סירובים שניתנו למערער, האחד מיום 14.6.12 והשני מיום 21.6.12.

2.         המערער טען כי ועדת הערר שגתה כאשר דחתה את ערעורו של המערער, שכן הוא לא סרב לשתי הצעות העבודה שהוצעו לו.

לענין זה טען המערער, כי ביום 14.6.12  נשלח באמצעות חברת כח אדם לעבודה כמוכר בחנות תינוקות, ומאחר והעבודה היתה במשמרות הודיע כי בתקופה הקרובה יהיה לו קושי מבחינת השעות בשל הצורך בטיפול בילדיו כי אשתו עומדת לעבור ניתוח. על בסיס זה המעביד לא הסכים לקבלו לעבודה.

להוכחת טענתו זו צירף המערער אישור בית חולים בדבר הניתוח של אשתו ביום 28.6.12 שהיתה באשפוז עד 30.6.12.

המערער טען כי המעביד לא הסכים להתגמש עם השעות הנוחות לו ולכן אין לראות בכך סירוב לעבוד. המערער טוען כי בקשתו היתה סבירה וועדת הערר שגתה כאשר דחתה את הערעור.

במקרה השני מיום 21.6.12, הוצע לתובע לעבוד כדוור ושוב הודיע למקום העבודה כי לא יוכל להתחיל בשעה 7:00 בשל הצורך בתפילות. בערעור לעומת זאת שוב ביסס המערער את טיעוניו על הצורך בטיפול בילדים בשל הניתוח של אשתו.

בטיעוניו בפני בבית הדין נטען כי התנהלות ודרישות המשיב מדורשי עבודה הינם חמורים אף יותר מאשר נדרשים באותה סיטואציה מאדם שכבר עובד.

צורפו המסמכים הרפואיים של האישה והעדר יכולתה לתפקד במשך 10 ימים.

3.         מנגד נטען על ידי המשיב כי לא נפלה כל טעות בהחלטת הועדה . נטען כי המערער הינו בן 34 ורשום במחלקת הבטחת הכנסה מ - 5.4.12 ואין לו כל מגבלות לצאת לכל עבודה.

נטען כי על דורש עבודה להיעתר לכל הצעת עבודה ולא להעמיד מגבלות לביצועה בשל קושי בשעות העבודה , גם אם מדובר בצורך בטיפול בילדים.

המשיב טען כי המערער אר למתאם ההשמה כי אינו יכול  לעבוד חודש וחצי כי צריך לשלוח את הילדים לגנים ולטפל בהם.

המשיב היפנה לפסיקה אשר קבעה שאף אם לילדים, גם היא נדרשת למקום עבודה בשעה מוקדמת עליה להיעתר להצעת העבודה ולמצוא פתרונות לטיפול בילדים.

באשר להצעת העבודה השניה בדואר, המערער העלה שתי טענות גם את נושא התפילה וגם את הקושי בטיפול בילדים בשל בעיה עתידית של אשתו.

4.         לאחר שבחנתי את שני הערעורים וכל הטענות שפורטו על ידי המערער וכן את טענות המשיב, והמסמכים הרפואיים שהציג המערער, דין שני הערעורים להידחות , כל זאת מהטעמים הבאים?

            כבר נקבע בפסיקה לעניין סירוב כי:

"אין ליתן תשובה חד משמעית מהו הדיבור 'סירוב לקבל עבודה', הדבר תלוי בנסיבותיו של כל מקרה. עת ברור שהוצעה עבודה מתאימה - יש לבחון באם המובטל, אכן נהג כאדם המחפש עבודה ולא כמי שסומך על כך שבאין עבודה יקבל דמי אבטלה" (דבע מא/3-91 אוזיאס נ' שירות התעסוקה , פד"ע יג', עמ' 65)

המערער אשר קיבל שתי הצעות עבודה עוד טרם מועד הניתוח של אשתו, היה עליו לקבל את הצעות העודה ולהתחיל לעבוד ולמצוא את הפתרון על מנת שיהיה מי שיטפל בילדיו בתקופה בה לאשתו היתה בעיה בריאותית.

לא זו אף זו לו היה מתחיל התובע לעבוד במשמרות כפי שהוצע לו בעבודה הראשונה והיה נתקל בבעיה לאחר שבועיים, גם אם היה מפוטר אז, לא היה נחשב כי שסירב להצעת העבודה, לכן לא מדובר בסטנדרט התנהגות שונה ומחמיר לדורש העבודה.

על דורש עבודה להבטחת הכנסה לעשות הכל על מנת להתקבל לעבודה ולא להערים קשיים בשל חששות כי בעתיד יקשה עליו להגיע לעבודה.